בנם של אסתר (אתי) ושאול. נולד ביום א' בטבת תשל"ט (31.12.1978) בבית החולים הר הצופים בירושלים. בן למשפחה בת חמישה ילדים ולו שלושה אחים - אופיר, אריק ואוהד, ואחות אחת – אדווה.

גד דודו נקרא על שמו של גד מנלה, קצין צה"ל שנפל ב-1968 במרדף אחרי מחבלים בבקעת הירדן. אחיו הגדול אריק נקרא על שם אריק רגב, הקצין השני שנפל באירוע, והמשפחה גרה במושב ארגמן בבקעת הירדן, מושב שנקרא על שם שני הנופלים.

גד התחנך בבית הספר האזורי "גפנים". ילד מקסים, שקט וחברותי שנהג לבלות שעות רבות עם חבריו בתחומי המושב ובבריכת השחייה, ומשפחתו מספרת כי אהב מאוד בעלי חיים. הוא רכב על סוסים בחווה שבמושב ובחוות אחרות בסביבה, גידל בבית כלב באהבה ובמסירות רבה ונהג לשחק עם הכלבים במושב, אשר לדברי השכנים, היו משתוללים משמחה כשעבר ברחוב.

בשנת 1988, כשהיה בן עשר, נפטרה אם המשפחה, אסתר אביטל.

בשנת 1992, עם סיום לימודיו בבית הספר האזורי, החל ללמוד כשוחר במכללת חיל החימוש בבה"ד 20 בצריפין, במגמת מכונאות, מכיוון שניחן בכישרון למקצועות טכניים ורצה להתמחות בתחום. הוא אהב מאוד את הלימודים והיה מרוצה מהישגיו.

כשנתיים לאחר הגעתו לבית הספר והפנימייה והשתלבותו שם, התגלתה אצלו מחלה בכבד שבעקבותיה אושפז בבית החולים הדסה עין כרם. אולם לאחר ניתוח השתלת כבד שעבר בצרפת, לא הצליח להתאושש.

שוחר גד דודו אביטל נפל ביום כ"ז בטבת תשנ"ה (30.12.1994), יום לפני יום הולדתו השישה-עשר. הובא למנוחות בבית העלמין בבית שאן, בחלקה הצבאית, ונטמן לצד אימו, שהייתה שוטרת. הותיר אחריו אב, שלושה אחים ואחות.

כשנתיים לאחר נפילתו נהרג בתאונה אחיו אריק, שהיה גדול ממנו בשנתיים.

בתחום הפנימייה שבצריפין הקימו החניכים גל-עד ונטעו עצים לזכר גד, ובמתנ"ס האזורי בבקעת הירדן מתקיימות לזכרו תחרויות שנתיות בחוג הטאקוונדו.

גד מונצח באנדרטת הבקעה לחללים בני יישובי בקעת הירדן, בבית יד לבנים בבית שאן ובאנדרטה בעיר. כן הוא מונצח באתר ההנצחה לחללי חיל החימוש בנתניה, ובאתר של עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה מופיעות תמונות רבות שלו, בליווי מכתבים שכתבו לו דמויות משמעותיות בחייו.